סגל נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

1.בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף.

2.ביום 7.4.2010 הגיש התובע תובענה בהמרצת פתיחה, במסגרתה עתר לסעד הצהרתי לפיו "דמי יציאה" אותם נוהגת הנתבעת לגבות מלקוחותיה המעוניינים בסיום החוזה עמה, הנה תנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו בטלות.

3.כפי שעולה מכתב התביעה, הרי שבחודש מאי 2008 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם לאספקת שירותי טלפון סלולרי לשלושה מכשירי טלפון. התובע היה מודע במעמד החתימה, כי הוא חותם על התחייבות למשך 36 חודשים, ובאם בעתיד יחליט על סיום ההתקשרות יהא עליו לשלם "דמי יציאה". לטענת התובע, בעקבות סכסוך בינו לבין הנתבעת, בקש במהלך חודש מרץ 2010 לברר מהו גובה סכום דמי היציאה אותם עליו לשלם וגילה שעליו לשלם 3,700 ₪. אז גילה כי סכום דמי היציאה אינו משתנה בהתאם לזמן ההתקשרות שכבר עבר אלא נשאר זהה בכל תקופת ההתקשרות. לטענתו התובע, תנאי כזה הינו תנאי מקפח, כשבצידו מטרה אחת והיא "מטרת ענישה", ועל כן יש לבטלו. התובע ציין בכתב התביעה, כי התובענה מוגשת ללא העתק ההסכם כיוון שהעותק שהיה בידו אבד וכי פנה לנתבעת לקבלת עותק נוסף ועל אף שהובטח לו כי ישלח אליו הדבר לא נעשה. התובע מבקש מבית המשפט להצהיר כי על דמי היציאה להיות מדורגים ויחסיים לתקופת ההתקשרות שעברה ממועד החתימה על החוזה לבין זו שנותרה וכי במתכונתו הנוכחית מדובר בתנאי מקפח שדינו להתבטל. התובע מוסיף וטוען, כי לאור העובדה כי מדובר בחברה בעלת לקוחות רבים, יש להניח כי קיימים נפגעים רבים מתנייה זו ועל כן מוגשת בד בבד עם המרצת הפתיחה בקשה לפיצול סעדים.

4.ביום 28.6.10 הגישה הנתבעת תשובה להמרצת הפתיחה ובצדה, בקשה לסילוק התובענה על הסף. לטענתה, העלאת טענה בדבר תנאי מקפח בחוזה אחיד, כפי שטוען לו התובע, דורשת פירוט והוכחה באשר ליסודותיה. טענות התובע הינן לקוניות וחסרות את ראשית הראיה לטענת הקיפוח הנטענת. הנתבעת טוענת, כי התובענה מנוסחת באופן מעורפל ועמום ומקריאתה עולה כי היא אינה מגלה עילת תביעה כנגדה ודינה להימחק על הסף. עוד טענה הנתבעת כי התובע לא הצביע על התנאי המקפח בחוזה ולא הסביר כיצד טענה זו מקפחת, הוא לא צרף את ההסכם ואף לא טען לקיומה של אף אחת מהחזקות בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים. עוד נטען על ידי הנתבעת, כי בבקשת התובע בכתב התביעה להרשות לו לפצל את סעדיו, גילה התובע כי גם אם ינתן הסעד ההצהרתי המבוקש, הרי שפניו לעתיד להמשיך ולתבוע סעדים נוספים ועל כן אין ליתן בידיו סעד הצהרתי מקום בו היה עליו להגיש תביעה כוללת שהסעד ההצהרתי כרוך בתוכו. עוד טענה הנתבעת, כי ההסכם נשלח לתובע עוד ביום 10.12.09, וכי הימנעות התובע מלצרף מסמכים מהותיים לתביעתו מנוגד לתקנות ועולה בגדר חוסר תום לב דיוני גם בגינו דין התובענה להימחק על הסף.

5.במסגרת תגובתו לבקשה, העלה התובע טענות עובדתיות חדשות, לרבות שיחות שערך עם נציג הנתבעת וכן, טענות שונות בנוגע לפגיעה ב"אוטונומיית הרצון", המקנות לו עילת תביעה נזיקית ברת פיצוי. טענות אלו לא הועלו בכתב התביעה, הן לא נתמכו בתצהיר כלשהו מטעמו והן מהוות הרחבת חזית. בסיפא לתגובתו עתר התובע לאפשר לו לתקן את כתב התביעה.

6.הנתבעת השיבה לתגובת התובע, לרבות לעניין בקשתו לתקן את כתב התביעה ומכאן החלטתי.

7.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב ובתשובה לתגובה, כמו גם בכתבי הטענות מטעם הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש להורות על סילוק התביעה על הסף.

8.אמנם, הלכה היא כי לא בנקל יעתר בית המשפט לבקשה למחיקה על הסף ועליו לנהוג בזהירות בעת השמוש בסמכותו ליתן סעד זה, שכן החלטה כזו שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו לפני בית המשפט (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 387). כלל הוא, כי מחיקה או דחייה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. לפיכך, כל עוד קיים סיכוי כי במדה ויוכחו טענות התובע בכתב התביעה, הוא יכול לזכות בתביעתו, לא תסולק התביעה על הסף. הדברים נכונים ביתר שאת ככל שמדובר בדחיית התביעה, להבדיל ממחיקתה (ראה בעניין זה ע"א 693/83 שמש נגד רשם המקרקעין, פד"י מ(2) 668, 671; ע"א 35/83 חסין נגד פלדמן, פד"י לז(4) 721, ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נגד מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נגד פרופ' חיים אילתה, פד"י מה(4) 18). עם זאת, בנסיבות העניין, וחרף הזהירות הרבה שיש לנקוט בבקשות מעין אלה, אין מנוס מלסלק את התביעה על הסף.

9.כתב התביעה נשוא תיק זה מנוסח באופן עמום והוא חסר תשתית עובדתית מינימאלית, שיש בה כדי לבסס, ולו לכאורה, את התביעה לסעד הצהרתי, על אחת כמה וכמה, כאשר התובע מעלה טענה בדבר תנאי מקפח בחוזה אחיד, המצריכה פירוט מיוחד של כל הנתונים היוצרים את הקיפוח. התובע לא צרף הסכם כלשהו לכתב התביעה ולא הפנה לתניה מסויימת אשר לשיטתו מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. התצהיר שצורף להמרצת הפתיחה הינו תצהיר לקוני, שאינו מבסס טענה בדבר תניה מקפחת או יתרון בלתי הוגן לנתבעת, ואף לא נטען כי מתקיימת אחת מחזקות הקיפוח לפי סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1984 (לא מצאתי התייחסות לעניין זה גם בתגובה לבקשה לסילוק על הסף, אשר אינה נתמכת בתצהיר, למרות שבמועד זה אין חולק כי היה בידיו עותק של ההסכם בין הצדדים). כתב תביעה מעין זה אינו מגלה עילת תביעה כנגד הנתבעת, מדובר בתביעה תיאורטית בלבד ולכן, דינה להמחק על הסף.

10.יתירה מזאת, בסעיף 16 לתובענה בקש התובע לפצל את סעדיו, ויש בכך כדי להעיד כי לא יסתפק בסעד ההצהרתי, אלא, הוא עתיד להגיש בעתיד תביעות לסעדים נוספים. עניין זה ניכר אף מתגובתו לבקשה לסילוק, במסגרתה העלה שורה של טענות חדשות, אם בנוגע להטעייה ואם בנוגע לפגיעה באוטונומיית הרצון שלו, אשר לטעמו מקנות לו עילת תביעה ברת פיצוי.

הלכה היא, כי בבואו לשקול אם ליתן סעד הצהרתי, על בית המשפט לבחון, בין היתר, אם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי. במדה והתשובה לכך חיובית, משמע שהסעד שנתבקש הוא חלקי, ובית המשפט יטה, בדרך כלל, שלא לתיתו (ע"א 4076/00 חברת נצחון צפורה בראשון בע"מ נגד חברת מירם זמברובסקי בע"מ, פ"ד נו(3) 41, רע"א 5321/09 עזרא ששון נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ (6.9.2009). אין לאפשר הגשת תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופרטיבי כאשר סביר להניח, שבית המשפט יזדקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסכסוך בין הצדדים (ראה, בין היתר, רע"א 84/98 צעד בריא אלוש אורטופדיה בע"מ ואח' נגד Sensograph Belgium nv (11.3.1998), ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' יצחק ברנר ואח', פ"ד לב(1), 85; ע"א 220/83 חברת אהרן רוטברג נגד חברת פלמה בע"מ, פ"ד לט(2)3 372; ע"א 108/84 ע"א 119/84 חייא סתם נגד אברהם מרקוביץ, אברהם מרקוביץ - חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' חייא סתם, פ"ד מב(1) 757. מאחר והתובע גלה דעתו לפיה, הוא מתעתד להגיש תביעות נוספות לסעדים נוספים, הרי שאין מקום לאפשר לו להמשיך בהליך דנן ולכן, דין התובענה לסעד הצהרתי להמחק.

11.כאמור, במסגרת תגובתו לבקשה לסילוק על הסף, בקש התובע לתקן את תביעתו. אכן, בתי המשפט נעתרים בשגרה לבקשות לתיקון כתב התביעה ובפרט, במקרים בהם מתברר כי יש לאפשר לבעל דין לבקש סעדים אופרטיביים, על סעד הצהרתי הנדרש מלכתחילה. בענייננו - התובע העלה בקשתו בסיפא לתגובה לבקשה לסילוק על הסף. אלא, שהוא לא הבהיר באיזה אופן הוא מבקש לתקן את התביעה, הוא לא הציב תשתית עובדתית כבסיס לתיקון כתב התביעה, הוא לא צרף תצהיר לתמוך בעובדות הכלולות בתגובה ואף לא צרף עותק מכתב תביעה מתוקן, ממנו ניתן יהיה ללמוד אולי, על טיב התיקונים אותם הוא מבקש לערוך בכתב הטענות מטעמו והאם יש בהם כדי לרפא את כל הפגמים שנפלו בכתב התביעה המקורי. התובע לא עמד בתנאים המינימאליים הנדרשים מבעל דין המבקש לתקן תביעתו ולפיכך, אין מקום להתיר לו לתקן את כתב התביעה.

12.סיכומו של דבר, אני מורה על מחיקת התביעה על הסף.

13.התובע ישלם לנתבעת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪. הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 ימים, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' כסלו תשע"א, 08 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: